buffer right
buffer right

טרשת נפוצה

אמנם טרשת נפוצה הינה מחלה של מערכת העצבים המרכזית, אך הסימפטומים הנוירולוגים הנגרמים על ידי המחלה זהים לעיתים קרובות לאלה הנגרמים ממחלות של מערכת העצבים ההיקפית. לכן, ראיתי לנכון להקדיש פרק בנושא טרשת נפוצה באתר.

טרשת נפוצהMultiple sclerosis – הינה מחלה נוירולוגית, התוקפת את מערכת העצבים המרכזית, דהיינו את המוח ואת וחוט השדרה, ומהווה סיבה עיקרית לנכות נוירולוגית בגיל צעיר. טרשת נפוצה תוקפת נשים בשכיחות גבוהה של פי שניים עד שלושה בהשוואה לגברים, ובדרך כלל פורצת בעשור השני עד החמישי לחיים. יש לציין, כי המחלה עלולה לפרוץ גם בילדות וגם בגילאים מבוגרים יותר (עשור שישי לחיים ומעלה).
טרשת נפוצה עלולה למעשה לפגוע כמעט בכל איזור במערכת העצבים המרכזית, ולכן הסתמנות המחלה מגוונת. המחלה יכולה להתחיל בהפרעות תחושה, כגון: נמלולים, תחושת רדימות, ירידה בתחושה, תחושה לא תקינה; חולשת שרירים; ירידה בראיה; כפל ראיה; אי יציבות בהליכה ועוד, כפי שיפורט בהמשך. באופן טיפוסי טרשת נפוצה פוגעת בחומר הלבן של מערכת העצבים, דהיינו בשכבת המיאלין- מעטפת שומנית העוטפת את שלוחות תאי העצבים. אם כי, היום יודעים, כי כבר בתחילת המחלה קיימת פגיעה גם בחומר האפור, דהיינו תאי העצב עצמם.

טרשת נפוצה – הגורמים למחלה
ידוע כיום, כי בטרשת נפוצה מערכת החיסון תוקפת את מערכת העצבים. הסיבות המדוייקות עדיין אינן ברורות בוודאות, אם כי, ברור, כי בטרשת נפוצה מערכת החיסון משופעלת כנגד מערכת העצבים. לכן הטיפול כנגד טרשת נפוצה מכוון לווסת את פעילות מערכת החיסון. תגובת מערכת החיסון היא בראש וראשונה נגד מעטפת המיאלין, דהיינו המעטפת השומנית המצויה סביב שלוחות תאי העצב, ואשר לה תפקיד חשוב בהולכה החשמלית של העצבים. לכן טרשת נפוצה שייכת לקבוצת מחלות הקרויות מחלות דמיאלינטביות, כלומר מחלות, אשר בהן יש פגיעה במיאלין. אנו יודעים כיום, כי אמנם מעטפת המיאלין היא המטרה הראשונה של התהליך האימוני (החיסוני), אך כבר בשלבים מוקדמים קיימת פגיעה מקבילה בתאי העצב עצמם.
עדיין לא ברור בוודאות מדוע אדם מסויים יחלה בטרשת נפוצה ואחר לא. מהנתונים שנאספו עד כה עולה, כי מדובר בגורמים מגוונים, חלקם גנטיים וחלקם סביבתיים. ידוע למשל, כי הסיכוי לחלות בטרשת נפוצה עולה אם קיים בן משפחה הלוקה במחלה. יש לציין, כי עד לכחמישה עשר אחוזים מחולי טרשת נפוצה יש קרוב משפחה נוסף החולה בטרשת נפוצה.
בנוסף לגורמים הגנטיים, קיימים גם גורמים סביבתיים. מחקרים הראו קשר בין התפרצות טרשת נפוצה לבין זיהומים על ידי וירוסים שונים. ככלל, קיימות עדויות, כי זיהומים וירליים עלולים להוות גורם מאיץ בהתפתחות מחלות אוטואימוניות- מחלות אשר בהן מערכת החיסון תוקפת מרכיבים עצמיים של הגוף. ידוע, כי טרשת נפוצה שכיחה יותר בארצות צפוניות, למשל, צפון אירופה וצפון אמריקה, ויתכן כי יש לכך קשר לשכיחות זיהומים וירליים. באיזור קו המשווה שכיחות טרשת נפוצה נמוכה ביותר. ידוע גם, כי אנשים שעברו בגיל צעיר ממדינות צפוניות למדינות דרומיות יקטינו את סיכוייהם ללקות בטרשת נפוצה. הדבר ככל הנראה אינו נכון לאנשים ששינו את מקום מגוריהם בגיל מבוגר.

טרשת נפוצה – סימפטומים
מאחר שטרשת נפוצה עלולה לתקוף כמעט כל איזור במערכת העצבים המרכזית, הרי שמגוון הסימפטומים הנוירולוגים הינו רחב מאוד. למעשה, כמעט כל הפרעה נוירולוגית הנמשכת לאורך ימים או שבועות עלולה להיות סימפטום ראשון של טרשת נפוצה. בקרוב ממחצית מהחולים הלוקים בטרשת נפוצה, המחלה תתבטא בתחילה בחולשה או בהפרעות תחושה בגפה אחת או יותר. חולשת השרירים תבוא לביטוי בקושי לבצע פעילות ביד החלשה (לאחוז דברים, להרים משאות, לבצע פעילות מוטורית עדינה עם היד) קושי לתפקד עם הרגל, גרירת רגל, קשיי הליכה וכו'. הפרעות התחושה עלולות להתבטא במגוון תחושות לא תקינות, כאשר השכיחות מבניהן כוללות: תחושת נמלולים (נמלול או נימול), דהיינו תחושה כאילו נמלים מהלכות על פני העור, תחושת רדימות, עקצוצים, תחושת לחץ, מעין רצועה או גרב שלוחצת על היד, הרגל, הגב או החזה, הרגשה של זרמים בגפיים בפנים או במקומות אחרים בגוף. לעיתים תחושת הזרמים מופיעה בעת כיפוף הראש קדימה. הפרעות התחושה מתפתחות בדרך כלל במשך מספר שעות עד מספר ימים, ולעיתים קרובות הן חולפות מאליהן, כך שקיימת נטייה להתעלם מהן בתחילה. עצב הראיה נפגע לעיתים קרובות בטרשת נפוצה. הדבר יבוא לביטוי בטשטוש ובירידה בראיה בעין הפגועה או בצמצום שדה הראיה. לעיתים קרובות חולים המאובחנים בטרשת נפוצה מדווחים, כי בעבר סבלו מאירוע של טשטוש ראיה בעין אחת, אשר לא התייחסו אליו. הפרעת ראיה נוספת האופיינית לטרשת נפוצה הינה כפל ראיה, אשר נגרמת עקב פגיעה בגזע המוח. כפל ראיה יתכן גם במחלות נוירולוגיות אחרות, כגון אירועים מוחיים, אך הופעתו בגיל צעיר יחסית מחשיד מאוד לטרשת נפוצה. מעורבות של גזע המוח בטרשת נפוצה עלולה לגרום להפרעה בדיבור. גוון הקול עלול להשתנות, והיכולת לדבר בשטף ובבהירות עלולה להיפגע. מעורבות המוח הקטן עלולה לגרום לאי יציבות בהליכה ונטייה ליפול, מצב הקרוי אטקסיה. פגיעה בחוט השדרה תגרום בין היתר לליקוי בשליטה על הסוגרים, שתתבטא בבריחת שתן, קושי בהטלת שתן עד כדי אצירת שתן. ברוב המקרים ההפרעות הנוירולוגיות בתחילה חולפות תוך ימים עד שבועות. במיעוט המקרים ההפרעות ממשיכות ומתקדמות ללא הפוגה.

טרשת נפוצה- אבחון
אבחון טרשת נפוצה הינו תהליך המתחיל בבדיקה אצל נוירולוג. מאחר שטרשת נפוצה עשויה לחקות מצבים נוירולוגים אחרים האבחון לעיתים מורכב. אופי הסימפטומים והממצאים בבדיקה הנוירולוגית הם השלב הראשון בביסוס האבחנה. השלב השני הוא הדגמת התהליכים הדלקתיים בחומר הלבן של מערכת העצבים, דבר המבוצע באמצעות בדיקת MRI. הממצאים האופיינים בבדיקת MRI קרויים פלקים – נקודות בוהקות בהירות – המודגמות בטכניקות מסויימות בבדיקה, ומעידות על פגיעה בחומר הלבן. באופן טיפוסי בטרשת נפוצה מודגמים פלקים במספר איזורים ובגילאים שונים. בדיקת עזר נוספת היא בדיקת ניקור מותני – בדיקה אשר בה באמצעות מחט שואבים כמות קטנה של הנוזל העוטף את חוט השדרה והמוח. הבדיקה מבוצעת על ידי דקירה באיזור עמוד השדרה המותני ושאיבת סמ"קים בודדים של נוזל שדרה. בנוזל השדרה בודקים חלבונים העשויים לרמז על דלקת. בדיקות אחרות הן בדיקות פוטנציאלים מעוררים- בדיקות אשר מטרתן לבדוק את ההולכה העצבית של מערכות שונות, כגון מערכת הראיה, השמיעה והתחושה, ולאתר פגמים במסלולים אלה. מכאן, שאבחון טרשת נפוצה הינו תהליך מורכב, המתבסס על ההיסטוריה הרפואית, אופי הסימפטומים, הממצאים בבדיקה הנוירולוגית (הבדיקה הנערכת על ידי רופא נוירולוג), ממצאי בדיקת ההדמיה ובדיקות העזר.

טרשת נפוצה - מהלך המחלה
רוב הלוקים בטרשת נפוצה (כשמונים וחמישה אחוזים) יסבלו מהצורה ההתקפית של המחלה, הקרויה: relapsing-remitting. משמעות הדבר שהמחלה תופיעה בהתפרצויות של התקפים, אשר יחלפו, ואחריהם תהיה הפוגה. לאחר ההתקף המצב יחזור לקדמותו או יוותר ליקוי נוירולוגי קל. תדירות ההתקפים, חומרתם ומשכם משתנה מחולה לחולה. בדרך כלל עם השנים המחלה משנה את אופייה, וממצב של התקפים והפוגות הופכת להתקדם באופן קבוע. במיעוט חולי טרשת נפוצה (כחמישה עשר אחוזים) המחלה תתקדם באופן קבוע ורציף כבר מהתחלה. חומרת המחלה שונה מחולה לחולה. ישנם חולים, אשר יסבלו מהתקפים בודדים בלבד במשך חייהם, ויתפקדו באופן מלא, לעומתם אחרים, אשר יסבלו ממחלה סוערת, אשר תגרום לנכות קשה, ריתוק לכסא גלגלים וליקויים נוירולוגים משמעותיים.

טרשת נפוצה - טיפול

יש להבדיל בין הטיפול בהתקף חריף של טרשת נפוצה ובין טיפול מניעה קבוע, אשר מטרתו להפחית את תדירות ההתקפים ועוצמתם. הטיפול בהתקף חריף הוא בדרך כלל על ידי סטרואידים, הניתנים בעירוי לתוך הוריד במשך מספר ימים. הסטרואידים מדכאים את התהליך הדלקתי ואת הפעלת מערכת החיסון. טיפול מניעה, אשר מטרתו להפחית את תדירות ההתקפים ואת יצירת הנגעים במוח, יינתן באופן קבוע, בדרך כלל כל מספר ימים. טיפול זה כולל תרופות, כגון: אינטרפרונים וקופקסון, וניתן בדרך כלל בזריקות תת עוריות. לאחרונה הוכנסה לשימוש תרופה חדשה הקרויה טיסברי (Tysabri), אשר ניתנת בעירוי תוך ורידי. מדובר בנוגדן המעכב מולקולות מסויימות הנוטלות חלק בתהליך הדלקתי, בפרט במעבר תאי דלקת מזרם הדם לרקמות.

מידע נוסף:
ויקיפדיה טרשת נפוצה
האגודה הישראלית לטרשת נפוצה
לפרטים נוספים או לשאלות הנכם מוזמנים להיכנס לפורום נוירולוגיה

ייעוץ ע"י ד"ר רון דבי מזכה בהחזר כספי ע"י הביטוחים המשלימים של כל קופות החולים (כללית מושלם, מכבי זהב, מאוחדת עדיף ושיא, לאומית זהב) וביטוחי בריאות פרטיים.
(בהתאם לתקנון הגופים המבטחים)
מנהל ועורך רפואי- ד"ר רון דבי, מומחה לנוירולוגיה ולמחלות עצבים ושרירים
  מרפאת מומחים Top Medical רח' מדינת היהודים 89 הרצליה טל:09-9509697, פקס: 0732599099

כל הזכויות שמורות לד"ר רון דבי נוירולוג, מומחה לנוירולוגיה