סוכרת היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בחברה המודרנית. מספר חולי הסוכרת בארץ מגיע לכ- 400,000. כמחצית ממספר זה לוקים בסוכרת, אבל  אינם מודעים  לכך. שכיחות המחלה באוכלוסיה הכללית מוערכת ב- 8%-6, אבל היא הולכת ועולה עם הגיל.

ההפרעה העיקרית בסוכרת, היא ירידה ביכולת התאים לנצל את הסוכר, המהווה מקור אנרגיה חשוב ביותר ומרכיב בסיסי בחילוף החומרים.

אחת החרדות הגדולות של חולי סוכרת, היא, שלא להגיע למצב של התפתחות סיבוכי המחלה. מאחר שמדובר בבעיה כללית של חילוף החומרים בגוף, הסיבוכים עלולים לפגוע במערכות שונות בגוף. המערכות שנפגעות באופן שכיח יחסית בחולי סכרת הן, מערכת העצבים ( נוירופתיה סוכרתית ), מערכת כלי הדם, הכליות, הלב ורשתית העין. מי שסובל מהמחלה חייב לזכור, שאיזון טוב של הסוכרת, מעכב או מונע את הופעת הסיבוכים. לכן, חשוב לדאוג לטיפול ולאיזון נכון.

מסתבר שרמת סוכר גבוהה בדם פוגעת בתפקוד רשת העצבים ההיקפית, ולהתפתחות נוריופתיה סוכרתית. שכיחות הופעת נוירופתיה סוכרתית וחומרתה קשורים ישירות למשך הסוכרת וחומרתה. ככל שהסוכרת פחות מאוזנת ונמשכת זמן רב יותר כך הסיכוי לפתח נוירופתיה סוכרתית עולה. מסתבר שרמת הסוכר הגבוהה (היפרגליצמיה) אחראית ישירות לפגיעה בעצבים על ידי יצירת מסלולים מטבוליים הקשורים לרמת הסוכר הגבוהה. סיבה נוספת להופעת נוירופתיה סוכרתית היא פגיעה בכלי הדם הקטנים של העצבים. ככל שהעצבים ארוכים יותר, כך הם רגישים יותר לנזק, לכן, העצבים הראשונים שייפגעו יהיו אלה שמעצבבים את כפות הרגליים. בהמשך ייפגעו עצבי הידיים ועצבים במקומות אחרים בגוף. זו הסיבה שבקרב חולים עם נוירופתיה סוכרתית, כמו גם בחולים עם נוירופתיות מסיבות אחרות, הפרעות התחושה והכאבים, בדרך כלל,  מתחילים בכפות הרגליים, ושם הן גם הקשים ביותר.

נוירופתיה סוכרתית – הרגליים והידיים נרדמות, כואבות, שורפות

כאבים,  תחושת שריפה, תחושת נימול (נמלולים, נמלול), דקירות, והירדמות הרגליים ו/או הידיים עלולים להיות סימן ראשון של נוירופתיה סוכרתית. כאשר העצבים חולים, הם מייצרים גירויים מוגזמים ובלתי תקינים, המתורגמים על ידי המוח ככאב או כתחושה לא נעימה, על אף שאין כל סיבה חיצונית לכך. במקרה כזה, גירויים נעימים, כמו ליטוף או מגע של בגד מועברים למוח כגירויים כואבים, שורפים ובלתי נעימים. תופעה נוספת של נוירופתיה סוכרתית: העצבים הפגועים מייצרים בעצמם גירויים, גם ללא כל גירוי חיצוני. הדבר מתבטא  בתחושות לא תקינות, כשהנפוצות הן: הרגשת דקירות, תחושת נימול (כאילו נמלים הולכות על פני העור – נמלולים, נמלול), כאב, תחושת שריפה או בעירה, תחושת זרמים והירדמות של חלקים שונים בגוף.

כאמור, בדרך כלל, העצבים הראשונים שנפגעים הם הארוכים, לכן לרוב התלונות של חולי נוירופתיה סוכרתית קשות יותר בחלקי הגוף המרוחקים: בכפות הרגליים והידיים, אבל עלולות להופיע בכל חלקי הגוף. תלונות שכיחות אחרות הן ההרגשה כאילו דורכים על אבנים או סיכות  בזמן ההליכה, או תחושה שהעור מתוח, או שמשהו לוחץ על הרגל. הופעת הסימפטומים הנ"ל וחומרתם קשורים למשך הזמן שהחולה סובל מסוכרת. לפעמים  הופעת נוירופתיה סוכרתית  מהווה סימן ראשון לקיום סוכרת.  

ברוב החולים עם נוירופתיה סוכרתית, הפגיעה העיקרית היא בעצבים התחושתיים, אך בחלקם המצב עלול להתקדם ולערב את העצבים האחראים על תפקוד השרירים. במקרה זה, תורגש חולשה של השרירים, העלולה לגרום לקושי בפעולות עדינות בידיים, כגון:  כתיבה, סגירת  כפתורים, קשיי הליכה ועוד.

כאשר נוירופתיה סוכרתית מערבת את העצבים האחראים על האיברים הפנימיים, עלולות להיגרם הפרעות בתפקוד המערכות הפנימיות. הדבר יכול להתבטא בעצירות או שלשולים עקב פגיעה בתנועתיות המעי, אין- אונות, הפרעות קצב לב, התעלפויות או הרגשת טשטוש בזמן קימה לצורך עמידה, הפרעות במתן שתן ועוד.

לעיתים נדירות נוירופתיה סוכרתית מתבטאת בפגיעה עצבית ממוקמת, דהיינו נפגע עצב בודד או קבוצת עצבים. במקרים אלה הסיבה היא לרוב פגיעה בכלי הדם של העצבים. פגיעות אלה הן לרוב כואבת. ישנם מספר סוגים של נוירופתיה סוכרתית ממוקמת, לדוגמא: א. פגיעה בעצבי הירך והאגן- מאופיינת על ידי כאבים חזקים מאוד המקרינים למפשעה ולירך וימים עד שבועות לאחר תחילתם מופיעים חולשה ודלדול שרירי הירך. סוג זה של נוירופתיה סוכרתית ידוע בשמו הישן diabetic amyotrophy (דהיינו דלדול וחולשת שרירים סכרתית), כיום אנו יודעים, כי הסיבה לכך היא פגיעה עצבית, והשם העדכני של תסמונת זו הוא: diabetic lumbosacral radiculoplexopathy, דהיינו פגיעה בשורשי העצבים ובעצבים היוצאים מחוט השדרה המותני. ב. נוירופתיה סוכרתית הפוגעת באופן ממוקם בשורש או בשורשי עצבים היוצאים מחוט השדרה, מצב הקרוי diabetic radiculopathy, ואשר תתבטא בכאבים קשים ביותר בצורת חגורה או רצועה לרוב באיזור החזה או הבטן. ג. נוירופתיה סוכרתית הפוגעת באחד מעצבי הפנים, לרוב נפגעים עצבים מספר IV, III או VII והתמונה תהיה של כאבי ראש קשים בעיקר סביב העין, המצח או הרקות (פגיעה בעצבים VI ו- III ) עם צניחת עפעף וכפל ראיה. בפגיעה בעצב VII המעצבב את שרירי הפנים יופיע עיוות וסטיה של הפנים לרוב מלווה בכאב באיזור האוזן.
חשוב לציין, כי בניגוד למקרי נוירופתיה סוכרתית טיפוסית תחושתית וסימטרית, אשר לרוב אינה חולפת, הרי שבמקרים עם נוירופתיה סוכרתיות ממוקמות – המצב לרוב משתפר וחולף עם הזמן,  בדרך כלל תוך מספר חודשים.

נוירופתיה סוכרתית – טיפול

כאמור, הדרך הטובה ביותר לטפל בסיבוך – נוירופתיה סוכרתית – הוא טיפול במחלה עצמה, כלומר – בסוכרת. איזון טוב של הסוכרת הוא הדרך היעילה ביותר למנוע או לעכב את הופעת נוירופתיה סוכרתית. בדרך כלל, כשהעצבים  נפגעו כבר, וקיימות הפרעות בתחושה או כאבים, יש צורך בטיפול תרופתי נגד הסימפטומים.

ניתן לטפל בכאבים במיגוון צורות: בנוסף למשככי כאבים רגילים, קיימות תרופות המיועדות להפחתת כאב  נוירופטי (כאב שמקורו הוא מחלת העצבים עצמם). למשל – תרופות ממשפחת הטריציקליים. תרופות אלה פותחו במקור נגד דיכאון, אבל מסתבר שיש להן השפעה טובה מאד נגד כאב ממקור נוירופתי. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות נוספות לטיפול בכאבים של נוירופתיה סוכרתית.
קבוצה נוספת של תרופות היעילות להקלה על כאב  נוירופתי הן תרופות המטפלות  באפילפסיה. תרופות אלה מדכאות את מעבר הגירויים בעצבים, וע"י זה מפחיתות את הכאב. טיפול נוסף הוא על ידי משחה שמופקת מפלפל חריף, שגורמת לירידה בכמות החומרים שאחראים להעברת תחושת הכאב בעצבים. מורחים את המשחה מספר פעמים ביום, והשפעתה נגד הכאבים מתחילה רק לאחר שבועיים עד שלושה. בתחילת השימוש בה היא אפילו עלולה  להחמיר את הכאב. לפעמים יש צורך בשילוב של מספר תרופות כדי להגיע להשפעה הרצויה.

הטיפול התרופתי הניתן לחולי סכרת, אשר פתחו נוירופתיה סוכרתית הוא בעיקרו סימפטומטי, דהיינו מטפל בסימפטומים, ולא מרפא את הנוירופתיה. מאחר שברוב המכריע של המקרים של נוירופתיה סוכרתית מדובר בנוירופתיה תחושתית מטרידה וכואבת, שלא תגרום לליקוי מוטורי משמעותי, הרי שלטיפול הסימפטומטי חשיבות רבה בשיפור איכות החיים. קיימת תרופה, אשר מרכיבה הוא חומצה שומנית (חומצה אלפא ליפואית), ואשר דווח לגביה, כי היא עשויה לעכב את התפתחות הנוירופתיה הסוכרתית.