- This topic has תגובה 1, 2 משתתפים, and was last updated לפני 2 years, 2 months by
.
-
תגובות
-
שלום,
אני בת 44. נשואה+ילדים.
לפני כ- 4.5 שנים הייתי בריאה, למרות שנולדתי פגה, למעט עיכוב התפתחותי בהליכה (התחלתי ללכת בגיל שנה וחצי).
לפני כ- 4.5 שנים עברתי טראומה נפשית ראשונה ולפני כשנה טראומה שנייה (בלי קשר בינהן).
מאז בהדרגה חלה ירידה חדה בזיכרון לטווח הקצר: אני מסוגלת לזכור פרטים קטנים ושוליים מהעבר הרחוק (מהילדות וכד'), אבל מתקשה לזכור איפה הנחתי חפצים לפני כמה דקות למשל.
לאחר בדיקות נוירולוגיות אבחנו אצלי הידרוצפלוס NPH.
נאמר לי שהטיפול היחיד הוא ניתוח בראש שבו קודחים חורים בגולגולת ומחדירים צינורית, שמקריאה ובירור אישי עם מי שעברו כבר כזו פרוצדורה אני רואה שהדבר הזה לא מחזיק מעמד יותר מכמה שנים, ז"א לא רק שמדובר בניתוח ראש, אלא שאין ערובה שהוא בכלל יצליח בטווח המיידי ובטח שלא לאורך שנים ולא ברור לי איך ניתוח כזה מוגדר "קל"!
יש לציין שכשאני לוקחת כדורים פסיכיאטריים, מצב הזיכרון משתפר מאוד ושנראה לי מאוד מפחיד פתאום באמצע החיים לעבור ניתוח כזה!
מה לעשות??? אני ממש מיואשת!שלום
קודם כל אל תתייאשי. שנית, בהשוואה לניתוחים אחרים זה ניתוח קל. שלישית, השאלה אם יש בכלל התוויה שתעברי את הניתוח. אם הסימפטומים הופיעו לאחר טראומות נפשיות והם משתפרים עם כדורים פסיכיאטרים, אז נשמע שמדובר בסימפטומים על רקע נפשי ושההידרוצפלוס הוא ממצא ישן אקראי ויתכן שאינו רלוונטי. אולי יש מקום שתעברי הערכה קוגניטיבית לבדוק אם בכלל את סובלת מהפרעה בזכרון על רקע אורגני. בכן אופן, רצוי מאוד שתעברי הערכה נוירולוגית יסודית לפני החלטה כזו.
כל טוב
ד"ר רון דבי
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.