שלום. אימי בת 68 חלתה בשלבקת חוגרת שהתחילה לפני חודשיים וחצי באיזור הגב בצד שמאל, וכעת נשארו לה כאבים כרוניים שלא עוברים עד היום. בתחילת הטיפול קיבלה זוברקס לאחר כמה ימים מזיהוי הפריחה ונטלה למשך שבוע יחד עם סוגים שונים של משככי כאבים (רוקט פלוס, אקמול , אופטלגין, שאותם לקחה כל יום במשך חודש פלוס). לאחר חודש וחצי פנתה לניורולוג וקיבלה ממנו נאורנטין (גבפנטין) 2 כדורים של 300 מ"ג ביום בשבוע הראשון ובהמשך 3 כדורים ביום עד חודש.
לאחר כמה ימים פנתה גם למכון כאב וקיבלה משכך כאבים בשם Zaldiar למשך שבועיים ולאחר מכן גיוונה עם אקמול ואופטלגין. יש לציין שבתקופה זו ירדה במשקל מ 48 ל 45 (גובה 149 ס"מ).
כעת היא נטולת עצות, הכאבים עדיין ממשיכים וכלום לא עוזר לה, חוץ ממשככי כאבים שעוזרים באופן זמני. פנתה לרופא משפחה לאחר מכן ואמר לה שהיא צריכה להמשיך עם הנאורונטין עד שהכאב ייעלם.
האם זה הדבר הרצוי לעשות? אולי לעלות/לרדת את המינון? האם צריכה להמשיך עם המשככים כאבים שלוקחת כבר זמן ממושך? מה ניתן לעשות בכלל בנידון?