התכווצויות שרירים

ד״ר רון דבי

מומחה למחלות מערכת העצבים המרכזית, עצבים היקפיים ושרירים

Muscle Cramps

התכווצויות שרירים או במונחן הרפואי muscle cramps – הינן תופעות שכיחות ביותר. המילה cramp, מקורה בגרמנית גבוהה ושורשיה בשפות נורדיות, ופירושה: לחץ, מעיכה, צביטה לא נעימה. התכווצויות שרירים (muscle cramps) מתאפיינות בהופעה חדה של התכווצות שרירים כואבת המערבת שריר אחד או קבוצת שרירים. התכווצויות שרירים (muscle cramps) שכיחות בשרירי הרגליים ולעיתים קרובות מופיעות בלילה. תוך שניות ספורות השריר נעשה נוקשה מכווץ ובולט, כואב ורגיש. ניתן למשש את התכווצות השריר הנוקשה. לרוב התכווצויות שרירים
(muscle cramps) מופיעות לאחר תנועה בנאלית אך יכולות להופיע גם ללא כל תנועה קודמת. בדרך כלל עיסוי של השריר, מתיחתו, או מתיחת השריר הנגדי עשויים לעזור ולקצר את משך ההתכווצות הכואבת. לרוב התכווצויות שרירים (muscle cramps) נמשכות מספר שניות עד מספר דקות.

התכווצויות שרירים (muscle cramps) – שכיחות התופעה

התכווצויות שרירים (muscle cramps) הינה תופעה שכיחה מאוד. במחקר שבדק את שכיחות התופעה בקרב אנשים צעירים שנרשמו לשיעורי התעמלות מצאו, כי 95% מהמשתתפים דווחו על התכווצויות שרירים. מחקרים שבדקו את התופעה בקרב אנשים מבוגרים מצאו, כי שכיחות התכווצויות שרירים (muscle cramps) נעה בין 35% עד 60%, כאשר 40% מהסובלים מהתופעה דווחו על הופעת התכווצות שרירים שלוש פעמים בשבוע ויותר. בקרב מבוגרים קיימת שכיחות גבוהה של התכווצויות שרירים (muscle cramps) בלילה.

התכווצויות שרירים (muscle cramps) – מנגנון

כיום קיימות עדויות, כי המקור של התכווצויות שרירים (muscle cramps) הוא קצות העצבים המוטורים ולא השרירים עצמם. עיקר העדויות מסתמכות על הממצאים בבדיקות האלקטרופיזיולוגיות – בדיקת EMG – המראות, כי אופי הפעילות החשמלית הנרשמת בשריר בעת ההתכווצות אופייני לפעילות ממקור עצבי. הממצאים תומכים בכך, כי קצות העצבים המוטורים הם המקור הראשוני ליצירת הפעילות החשמלית, אשר מועברת לתאי השריר, מתפשטת וגורמת להתכווצותו. יתרה מכך, במחקרים אחרים הצליחו ליצור התכווצויות שרירים (muscle cramps) בקרב מתנדבים על ידי גירויים חשמליים חוזרים של העצבים המוטורים.

התכווצויות שרירים (muscle cramps) – סיבות

התכווצויות שרירים (muscle cramps) עלולות להופיע במגוון מחלות או הפרעות, חלקן נוירולוגיות וחלקן אחרות. מחלות נוירולוגיות הגורמות להופעת התכווצויות שרירים (muscle cramps), כוללות מחלות הפוגעות בעצבים המוטורים, דהיינו העצבים האחראים על פעולת השרירים, כדוגמת מחלת ALS (ראה פרק מחלת ALS באתר). מחלות סיסטמיות (מערכתיות), אשר בהן יופיעו התכווצויות שרירים (muscle cramps), כוללות: מחלות מטבוליות, אי ספיקת כליות, טיפול בדיאליזה, אי ספיקת כבד, פעילות יתר או תת פעילות של בלוטת התריס, הפרעות אלקטרוליטריות (המלחים בדם), הפרעות במאזן הנוזלים בגוף ועוד. התכווצויות שרירים (muscle cramps) נפוצות בהריון, ככל הנראה עקב שינוי במאזן הנוזלים בגוף וצבירת נוזלים, וכן עלולות להתפתח כסיבוך של תרופות שונות, כגון תרופות משתנות.
חשוב להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה של התכווצויות שרירים (muscle cramps) אינה ברורה, והיא תופעה שפירה, אם כי, היא עלולה לגרום לאי נוחות והפרעה בתפקוד. התכווצויות שרירים (muscle cramps) בלילה אופיינית במבוגרים, אם כי תתכן בכל גיל, והיא באופן טיפוסי מופיעה בשרירי הסובך ברגלים, עלולה להעיר משינה וכאמור סיבתה לרוב אינה ידועה. התכווצויות שרירים (muscle cramps) קשורות לעיתים לפעילות גופנית, בפרט בהתחלה של אימון גופני או לאחר שינוי תוכנית האימון.

התכווצויות שרירים (muscle cramps) ומחלות הנוירון המוטורי (למשל מחלת ALS):

קיים מגוון של מחלות נוירולוגיות הפוגעות בעצבים המוטורים, ולכן קרויות מחלות הנוירון המוטורי (ראה פרק מחלת ALS באתר). מחלות הפוגעות בנוירונים המוטורים, אשר גורמות להתכווצויות שרירים, כוללות: מחלת ALS, מחלות של הנוירון המוטורי התחתון, נוירופתיות מוטוריות, מחלת פוליו, לחץ על שורשי העצבים (למשל פריצת דיסק) ופולינוירופתיות (ראה פרק פולינוירופתיה באתר). בדרך כלל במחלות של הנוירון המוטורי קיימים סימנים נוירולוגים נוספים. במחלת ALS למשל מופיעים בנוסף להתכווצויות השרירים: דלדול שרירים, חולשת שרירים, ובבדיקה נוירולוגית קיימים סימנים לפגיעה גם בנוירון המוטורי העליון. כמו כן, מחלת ALS מאופיינת בנוסף בקפיצות עדינות לא כואבות של השרירים, הקרויות, פסיקולציות (ראה פרק מחלת ALS באתר). ברוב המכריע של המקרים, בדיקת נוירולוג, די בה כדי לאבחן אם התכווצויות שרירים (muscle cramps) הינן שפירות או שמא הן סימן למחלה נוירולוגית.

התכווצויות שרירים (muscle cramps) – טיפול

כאמור, בטרם מתחילים טיפול כנגד התכווצויות שרירים (muscle cramps) חשוב לשלול מחלות או מצבים הגורמים לכך. במקרים בהם התכווצויות שרירים (muscle cramps) הינם סימפטום של מחלה אחרת, יש כמובן לטפל במידת האפשר בגורם הראשוני. במקרים בהם התכווצויות שרירים (muscle cramps) מופיעות בתדירות גבוהה אצל אדם שלא סבל מכך בעבר, וללא סיבה ברורה (למשל: התחלה של פעילות גופני, הריון ועוד) – יש מקום לשלול קיום בעיה נוירולוגית או אחרת כסיבה לתופעה. כפי שצויין, ברוב המקרים מדובר בתופעה שפירה, שסיבתה אינה ברורה, והטיפול מכוון כנגד התכווצויות השרירים עצמן.
במקרים בהם התכווצויות שרירים (muscle cramps) אינן תכופות, ואינן גורמות להפרעה בתפקוד, אין בהכרח צורך בטיפול תרופתי. עיסוי או מתיחת השריר עשויים להקל על ההתכווצות. כמו כן, מתיחה פסיבית של השרירים לפני השינה עשויה להפחית את הופעת התכווצויות שרירים (muscle cramps). בקרב ספורטאים שתייה מרובה עשויה להקל על הבעיה.
במידה ומדובר בהופעה של התכווצויות שרירים (muscle cramps) לעיתים קרובות המטרידות ומציקות ניתן לטפל תרופתית. תרופה, אשר הוכחה כיעילה היא כינין (Quinine) – תרופה, אשר הייתה בשימוש כנגד מלריה. כינין מצוי במי טוניק, ונותן את הטעם המריר, כך ששתית מי טוניק עשויה להקל על התופעה. ויטמין E אף הוא בשימוש כנגד התכווצויות שרירים (muscle cramps). מחקרים הראו יעילות של ויטמין E בקרב חולי אי ספיקת כבד וחולי דיאליזה, אשר סבלו מהתכווצויות שרירים. מגנזיום נמצא בשימוש נפוץ כנגד התכווצויות שרירים, אם כי, אין על כך עדויות מוצקות ממחקרים גדולים. אציין, כי מינונים גבוהים של מגנזיום ניתנים להפסקת התכווצויות מוקדמות של שריר הרחם בנשים בהריון. מניסיוני מגנזיום יעיל בחלק מהמקרים, הוא אינו מצריך מרשם רופא, ובמינונים מקובלים ללא תופעות לוואי.
תרופות אחרות העשויות להיות יעילות הן תרופות ממשפחת התרופות נוגדות כפיון (אפילפסיה). מנגנון הפעולה של תרופות אלה הוא חסימת תעלות יוניות בקרום שלוחות תאי העצבים (נוירונים) ובכך מניעה של יצירת פעילות חשמלית. בדרך זו תרופות אלה מעכבות את הפעילות החשמלית האפילפטית, וכן פעילות חשמלית ממקור עצבים היקפיים – לדוגמא: כאב נוירופטי, כשמדובר בעצבים התחושתיים, או התכווצויות שרירים (muscle cramps) כשמדובר בעצבים מוטורים. דוגמא לתרופות ממשפחה זו הן: טגרטול (carbamazepine), פניטואין (דנטואין), נוירונטין (Gabapentin) ועוד.

Muscle Cramps

התכווצויות שרירים או במונחן הרפואי muscle cramps – הינן תופעות שכיחות ביותר. המילה cramp, מקורה בגרמנית גבוהה ושורשיה בשפות נורדיות, ופירושה: לחץ, מעיכה, צביטה לא נעימה. התכווצויות שרירים (muscle cramps) מתאפיינות בהופעה חדה של התכווצות שרירים כואבת המערבת שריר אחד או קבוצת שרירים. התכווצויות שרירים (muscle cramps) שכיחות בשרירי הרגליים ולעיתים קרובות מופיעות בלילה. תוך שניות ספורות השריר נעשה נוקשה מכווץ ובולט, כואב ורגיש. ניתן למשש את התכווצות השריר הנוקשה. לרוב התכווצויות שרירים
(muscle cramps) מופיעות לאחר תנועה בנאלית אך יכולות להופיע גם ללא כל תנועה קודמת. בדרך כלל עיסוי של השריר, מתיחתו, או מתיחת השריר הנגדי עשויים לעזור ולקצר את משך ההתכווצות הכואבת. לרוב התכווצויות שרירים (muscle cramps) נמשכות מספר שניות עד מספר דקות.

התכווצויות שרירים (muscle cramps) – שכיחות התופעה

התכווצויות שרירים (muscle cramps) הינה תופעה שכיחה מאוד. במחקר שבדק את שכיחות התופעה בקרב אנשים צעירים שנרשמו לשיעורי התעמלות מצאו, כי 95% מהמשתתפים דווחו על התכווצויות שרירים. מחקרים שבדקו את התופעה בקרב אנשים מבוגרים מצאו, כי שכיחות התכווצויות שרירים (muscle cramps) נעה בין 35% עד 60%, כאשר 40% מהסובלים מהתופעה דווחו על הופעת התכווצות שרירים שלוש פעמים בשבוע ויותר. בקרב מבוגרים קיימת שכיחות גבוהה של התכווצויות שרירים (muscle cramps) בלילה.

התכווצויות שרירים (muscle cramps) – מנגנון

כיום קיימות עדויות, כי המקור של התכווצויות שרירים (muscle cramps) הוא קצות העצבים המוטורים ולא השרירים עצמם. עיקר העדויות מסתמכות על הממצאים בבדיקות האלקטרופיזיולוגיות – בדיקת EMG – המראות, כי אופי הפעילות החשמלית הנרשמת בשריר בעת ההתכווצות אופייני לפעילות ממקור עצבי. הממצאים תומכים בכך, כי קצות העצבים המוטורים הם המקור הראשוני ליצירת הפעילות החשמלית, אשר מועברת לתאי השריר, מתפשטת וגורמת להתכווצותו. יתרה מכך, במחקרים אחרים הצליחו ליצור התכווצויות שרירים (muscle cramps) בקרב מתנדבים על ידי גירויים חשמליים חוזרים של העצבים המוטורים.

התכווצויות שרירים (muscle cramps) – סיבות

התכווצויות שרירים (muscle cramps) עלולות להופיע במגוון מחלות או הפרעות, חלקן נוירולוגיות וחלקן אחרות. מחלות נוירולוגיות הגורמות להופעת התכווצויות שרירים (muscle cramps), כוללות מחלות הפוגעות בעצבים המוטורים, דהיינו העצבים האחראים על פעולת השרירים, כדוגמת מחלת ALS (ראה פרק מחלת ALS באתר). מחלות סיסטמיות (מערכתיות), אשר בהן יופיעו התכווצויות שרירים (muscle cramps), כוללות: מחלות מטבוליות, אי ספיקת כליות, טיפול בדיאליזה, אי ספיקת כבד, פעילות יתר או תת פעילות של בלוטת התריס, הפרעות אלקטרוליטריות (המלחים בדם), הפרעות במאזן הנוזלים בגוף ועוד. התכווצויות שרירים (muscle cramps) נפוצות בהריון, ככל הנראה עקב שינוי במאזן הנוזלים בגוף וצבירת נוזלים, וכן עלולות להתפתח כסיבוך של תרופות שונות, כגון תרופות משתנות.
חשוב להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה של התכווצויות שרירים (muscle cramps) אינה ברורה, והיא תופעה שפירה, אם כי, היא עלולה לגרום לאי נוחות והפרעה בתפקוד. התכווצויות שרירים (muscle cramps) בלילה אופיינית במבוגרים, אם כי תתכן בכל גיל, והיא באופן טיפוסי מופיעה בשרירי הסובך ברגלים, עלולה להעיר משינה וכאמור סיבתה לרוב אינה ידועה. התכווצויות שרירים (muscle cramps) קשורות לעיתים לפעילות גופנית, בפרט בהתחלה של אימון גופני או לאחר שינוי תוכנית האימון.

התכווצויות שרירים (muscle cramps) ומחלות הנוירון המוטורי (למשל מחלת ALS):

קיים מגוון של מחלות נוירולוגיות הפוגעות בעצבים המוטורים, ולכן קרויות מחלות הנוירון המוטורי (ראה פרק מחלת ALS באתר). מחלות הפוגעות בנוירונים המוטורים, אשר גורמות להתכווצויות שרירים, כוללות: מחלת ALS, מחלות של הנוירון המוטורי התחתון, נוירופתיות מוטוריות, מחלת פוליו, לחץ על שורשי העצבים (למשל פריצת דיסק) ופולינוירופתיות (ראה פרק פולינוירופתיה באתר). בדרך כלל במחלות של הנוירון המוטורי קיימים סימנים נוירולוגים נוספים. במחלת ALS למשל מופיעים בנוסף להתכווצויות השרירים: דלדול שרירים, חולשת שרירים, ובבדיקה נוירולוגית קיימים סימנים לפגיעה גם בנוירון המוטורי העליון. כמו כן, מחלת ALS מאופיינת בנוסף בקפיצות עדינות לא כואבות של השרירים, הקרויות, פסיקולציות (ראה פרק מחלת ALS באתר). ברוב המכריע של המקרים, בדיקת נוירולוג, די בה כדי לאבחן אם התכווצויות שרירים (muscle cramps) הינן שפירות או שמא הן סימן למחלה נוירולוגית.

התכווצויות שרירים (muscle cramps) – טיפול

כאמור, בטרם מתחילים טיפול כנגד התכווצויות שרירים (muscle cramps) חשוב לשלול מחלות או מצבים הגורמים לכך. במקרים בהם התכווצויות שרירים (muscle cramps) הינם סימפטום של מחלה אחרת, יש כמובן לטפל במידת האפשר בגורם הראשוני. במקרים בהם התכווצויות שרירים (muscle cramps) מופיעות בתדירות גבוהה אצל אדם שלא סבל מכך בעבר, וללא סיבה ברורה (למשל: התחלה של פעילות גופני, הריון ועוד) – יש מקום לשלול קיום בעיה נוירולוגית או אחרת כסיבה לתופעה. כפי שצויין, ברוב המקרים מדובר בתופעה שפירה, שסיבתה אינה ברורה, והטיפול מכוון כנגד התכווצויות השרירים עצמן.
במקרים בהם התכווצויות שרירים (muscle cramps) אינן תכופות, ואינן גורמות להפרעה בתפקוד, אין בהכרח צורך בטיפול תרופתי. עיסוי או מתיחת השריר עשויים להקל על ההתכווצות. כמו כן, מתיחה פסיבית של השרירים לפני השינה עשויה להפחית את הופעת התכווצויות שרירים (muscle cramps). בקרב ספורטאים שתייה מרובה עשויה להקל על הבעיה.
במידה ומדובר בהופעה של התכווצויות שרירים (muscle cramps) לעיתים קרובות המטרידות ומציקות ניתן לטפל תרופתית. תרופה, אשר הוכחה כיעילה היא כינין (Quinine) – תרופה, אשר הייתה בשימוש כנגד מלריה. כינין מצוי במי טוניק, ונותן את הטעם המריר, כך ששתית מי טוניק עשויה להקל על התופעה. ויטמין E אף הוא בשימוש כנגד התכווצויות שרירים (muscle cramps). מחקרים הראו יעילות של ויטמין E בקרב חולי אי ספיקת כבד וחולי דיאליזה, אשר סבלו מהתכווצויות שרירים. מגנזיום נמצא בשימוש נפוץ כנגד התכווצויות שרירים, אם כי, אין על כך עדויות מוצקות ממחקרים גדולים. אציין, כי מינונים גבוהים של מגנזיום ניתנים להפסקת התכווצויות מוקדמות של שריר הרחם בנשים בהריון. מניסיוני מגנזיום יעיל בחלק מהמקרים, הוא אינו מצריך מרשם רופא, ובמינונים מקובלים ללא תופעות לוואי.
תרופות אחרות העשויות להיות יעילות הן תרופות ממשפחת התרופות נוגדות כפיון (אפילפסיה). מנגנון הפעולה של תרופות אלה הוא חסימת תעלות יוניות בקרום שלוחות תאי העצבים (נוירונים) ובכך מניעה של יצירת פעילות חשמלית. בדרך זו תרופות אלה מעכבות את הפעילות החשמלית האפילפטית, וכן פעילות חשמלית ממקור עצבים היקפיים – לדוגמא: כאב נוירופטי, כשמדובר בעצבים התחושתיים, או התכווצויות שרירים (muscle cramps) כשמדובר בעצבים מוטורים. דוגמא לתרופות ממשפחה זו הן: טגרטול (carbamazepine), פניטואין (דנטואין), נוירונטין (Gabapentin) ועוד.