קפיצות שרירים, פסיקולציות

ד״ר רון דבי

מומחה למחלות מערכת העצבים המרכזית, עצבים היקפיים ושרירים

קפיצות שרירים או פסיקולציות (המונח הרפואי של קפיצות שרירים) הינן תופעה קלינית שכיחה יחסית. מדובר בקפיצות עדינות גליות קצרות של השרירים, אשר אינן גורמות לתנועת הפרקים. בדרך כלל, קפיצות שרירים אלה נראות על פני העור, כתנודות גליות מהירות. קפיצות שרירים – פסיקולציות – עשויות להופיע כמעט בכל שריר: ידיים, רגליים, כתפיים, גב, בטן, פנים, עפעפיים ועוד. פסיקולציות אינן כואבות, אך הן עלולות להטריד ולגרום לדאגה.

פסיקולציות – קפיצות שרירים – מקורן בפעילות יתר של העצבים המוטורים האחראים על תנועת השרירים. אמנם, הקפיצות מופיעות בשריר, אך הסיבה להן היא גירוי יתר של העצבים. חשוב להזכיר, כי נוירון (תא עצב) בודד מעצבב למעשה עשרות עד מאות סיבי שריר (תלוי בגודל השריר). קבוצת סיבי השריר המעוצבבת על ידי תא עצב אחד נקראת היחידה המוטורית. קפיצות שרירים (פסיקולציות) הינן התכווצות של יחידות מוטוריות בודדות. באופן נורמלי, שריר רצוני אינו אמור להתכווץ כלל במנוחה, אלא רק בפעילות רצונית.

כאשר מסיבה כלשהי תאי העצב מייצרים פעילות חשמלית במנוחה תגרם התכווצות של היחידות המוטוריות בשריר. הביטוי להתכווצויות של היחידות המוטוריות הוא קפיצות שרירים – פסיקולציות. מאחר שהפעילות החשמלית הלא תקינה בעצבים היא אקראית, כך גם קפיצות שרירים אלה יופיעו באופן אקראי בשרירים השונים.

מהן אם כן הסיבות הגורמות לקפיצות שרירים?

יש להפריד בין מצבים שפירים לבין מחלות נוירולוגיות הגורמות לפסיקולציות. ברוב המקרים קפיצות שרירים הינם שפירות, דהיינו מדובר במצב נתון של העצבים, אשר לא יתפתח בעתיד לידי מחלה נוירולוגיות. קפיצות שרירים יכולות להופיע לאחר מאמץ גופני,בזמן מתח נפשי ועוד. במקרים השפירים קפיצות שרירים מופיעות ללא סימנים או הפרעות נוירולוגיות אחרות, דהיינו ללא חולשה של השרירים וללא דלדול שרירים.
מחלות נוירולוגיות הגורמות לפסיקולציות הינן מחלות הפוגעות בעצבים ההיקפיים, ובפרט בחלקים המקורבים לחוט השדרה או בחוט השדרה עצמו. קפיצות שרירים תתכנה בנוירופתיות (מחלות העצבים ההיקפיים, ראה פרק "נוירופתיה" באתר), פגיעות שורשיות, כגון: פריצות דיסק הלוחצות על שורשי העצבים בעמוד השדרה או במחלות נוירולוגיות קשות יותר, כגון: מחלת ALS, אשר הינה מחלה ניוונית קשה ומתקדמת של העצבים המוטורים (ראה פרק "מחלת ALS" באתר). חשוב להזכיר, כי ברוב המכריע של חולי ALS קפיצות שרירים – פסיקולציות – מופיעות בליווי סימנים נוירולוגים נוספים כתוצאה מהנזק העצבי, דהיינו: חולשת שרירים, דלדול שרירים (השרירים נהפכים לרזים ומאבדים מנפחם).
ברוב המקרים בדיקה נוירולוגית (בדיקה על ידי נוירולוג) די בה כדי לאבחן בין אם מדובר במצב שפיר או בפסיקולציות על רקע מחלה נוירולוגית. במידה ומדובר בפסיקולציות שפירות בדרך כלל אין צורך בבירור נוירולוגי מיוחד, במידה וקיימים סימנים למחלה נוירולוגית יש לערוך בירור נוירולוגי בהתאם לממצאים.

קפיצות שרירים או פסיקולציות (המונח הרפואי של קפיצות שרירים) הינן תופעה קלינית שכיחה יחסית. מדובר בקפיצות עדינות גליות קצרות של השרירים, אשר אינן גורמות לתנועת הפרקים. בדרך כלל, קפיצות שרירים אלה נראות על פני העור, כתנודות גליות מהירות. קפיצות שרירים – פסיקולציות – עשויות להופיע כמעט בכל שריר: ידיים, רגליים, כתפיים, גב, בטן, פנים, עפעפיים ועוד. פסיקולציות אינן כואבות, אך הן עלולות להטריד ולגרום לדאגה.

פסיקולציות – קפיצות שרירים – מקורן בפעילות יתר של העצבים המוטורים האחראים על תנועת השרירים. אמנם, הקפיצות מופיעות בשריר, אך הסיבה להן היא גירוי יתר של העצבים. חשוב להזכיר, כי נוירון (תא עצב) בודד מעצבב למעשה עשרות עד מאות סיבי שריר (תלוי בגודל השריר). קבוצת סיבי השריר המעוצבבת על ידי תא עצב אחד נקראת היחידה המוטורית. קפיצות שרירים (פסיקולציות) הינן התכווצות של יחידות מוטוריות בודדות. באופן נורמלי, שריר רצוני אינו אמור להתכווץ כלל במנוחה, אלא רק בפעילות רצונית.

כאשר מסיבה כלשהי תאי העצב מייצרים פעילות חשמלית במנוחה תגרם התכווצות של היחידות המוטוריות בשריר. הביטוי להתכווצויות של היחידות המוטוריות הוא קפיצות שרירים – פסיקולציות. מאחר שהפעילות החשמלית הלא תקינה בעצבים היא אקראית, כך גם קפיצות שרירים אלה יופיעו באופן אקראי בשרירים השונים.

מהן אם כן הסיבות הגורמות לקפיצות שרירים?

יש להפריד בין מצבים שפירים לבין מחלות נוירולוגיות הגורמות לפסיקולציות. ברוב המקרים קפיצות שרירים הינם שפירות, דהיינו מדובר במצב נתון של העצבים, אשר לא יתפתח בעתיד לידי מחלה נוירולוגיות. קפיצות שרירים יכולות להופיע לאחר מאמץ גופני,בזמן מתח נפשי ועוד. במקרים השפירים קפיצות שרירים מופיעות ללא סימנים או הפרעות נוירולוגיות אחרות, דהיינו ללא חולשה של השרירים וללא דלדול שרירים.
מחלות נוירולוגיות הגורמות לפסיקולציות הינן מחלות הפוגעות בעצבים ההיקפיים, ובפרט בחלקים המקורבים לחוט השדרה או בחוט השדרה עצמו. קפיצות שרירים תתכנה בנוירופתיות (מחלות העצבים ההיקפיים, ראה פרק "נוירופתיה" באתר), פגיעות שורשיות, כגון: פריצות דיסק הלוחצות על שורשי העצבים בעמוד השדרה או במחלות נוירולוגיות קשות יותר, כגון: מחלת ALS, אשר הינה מחלה ניוונית קשה ומתקדמת של העצבים המוטורים (ראה פרק "מחלת ALS" באתר). חשוב להזכיר, כי ברוב המכריע של חולי ALS קפיצות שרירים – פסיקולציות – מופיעות בליווי סימנים נוירולוגים נוספים כתוצאה מהנזק העצבי, דהיינו: חולשת שרירים, דלדול שרירים (השרירים נהפכים לרזים ומאבדים מנפחם).
ברוב המקרים בדיקה נוירולוגית (בדיקה על ידי נוירולוג) די בה כדי לאבחן בין אם מדובר במצב שפיר או בפסיקולציות על רקע מחלה נוירולוגית. במידה ומדובר בפסיקולציות שפירות בדרך כלל אין צורך בבירור נוירולוגי מיוחד, במידה וקיימים סימנים למחלה נוירולוגית יש לערוך בירור נוירולוגי בהתאם לממצאים.