כאב נוירופתי
כאב נוירופטי הינו כאב הנובע ממחלה או הפרעה במערכת העצבים, ולא כתוצאה מנזק לרקמות.
כאב הינו תחושה לא נעימה, אשר בדרך כלל מטרתה להזהיר את גופינו מפני נזק לרקמה, כגון: חבלה, כוויה, דלקת וכו'. עצם הופעת הכאב במקום מסוים בגוף מעידה על תהליך כזה או אחר הגורם להרס הרקמה באותו איזור, לדוגמא: דלקת פרקים גורמת לכאבים בפרקים המודלקים. כאב מסוג זה, קרוי כאב נוסיספטיבי – דהיינו כאב הנגרם על ידי נזק לרקמה, ומטרתו למעשה להיות תמרור אזהרה בפני תהליכים הרסניים.
בניגוד מוחלט לכאב הנוסיספטיבי, הרי כאב נוירופטי מופיע ללא כל נזק לרקמות. למעשה הרקמה נותרת שלמה ובריאה, ללא כל סימני דלקת, נזק או פגיעה. מקור הכאב הנוירופטי הוא במחלה של העצבים עצמם, אשר עלולים להיפגע עקב מגוון מחלות רב. העצבים החולים יוצרים פעילות חשמלית שאינה תקינה. פעילות זו מפורשת על ידי המוח כתחושות לא תקינות, הכוללות: נמלולים, עקצוצים, תחושת רדימות, תחושת שריפה וכאב. מכאן, כאב נוירופטי הינו למעשה סוג של תחושה לא תקינה המיוצרת על ידי עצבים חולים.
לא תמיד קל להבדיל בין כאב נוירופטי וכאב נוסיספטיבי (כאב הנגרם עקב נזק לרקמות). למעשה, בכל סוג של כאב חשוב לשלול תהליך הפוגע ברקמות, וזאת לפני שמאבחנים כאב נוירופטי. חשוב להזכיר, כי כאב נוירופטי מאופיין במספר תכונות: כאב זה הינו לעיתים קרובות בעל אופי שורף, כאב נוירופטי מלווה לרוב בהפרעות תחושה אחרות, כגון: נמלולים, רדימות, תחושת חום או קור, תחושת זרמים ועוד, וזאת משום מהעצבים החולים מייצרים מגוון תחושות לא תקינות. כאב נוירופטי בדרך כלל קשה יותר בלילה או במנוחה, ומוקל בעת פעילות, או כשאנו עסוקים ופחות ערים לקיומו. זאת בניגוד לכאב ממקור אורתופדי, אשר מחמיר בעת פעילות גופנית עקב לחץ על החוליות, עצמות הגפיים וכו'. כאב נוירופטי מערב לעיתים קרובות את האיזורים המרוחקים בגפיים, דהיינו: כפות הרגליים, שוקיים, כפות ידיים. כאב נוירופטי יכול להיות ספונטני, דהיינו יופיע ללא כל גירוי חיצוני, או יכול להיגרם כתוצאה מגירוי קל שאינו כואב, מצב הקרוי רגישות יתר, לדוגמא: מגע עדין של בגד או סדין גורם לכאב.
אמנם, בדרך כלל מאפייני כאב נוירופטי הם כפי שתוארו, אך חשוב לציין, כי טווח ההסתמנות של כאב נוירופטי רחב יותר. לעיתים כאב זה הוא בעלי אופי דוקר, לוחץ, מעיק, או כאב המחמיר בדריכה או הליכה (כביטוי של רגישות יתר – הלחץ המופעל על כפות הרגליים בעת דריכה, אשר אינו אמור לכאוב, נתפש ככואב עקב ההפרעה העצבית).
בכל אופן, קיום כאב נוירופטי מעיד על הפרעה כלשהי במערכת העצבים הגורמת ליצירת פעילות חשמלית לא תקינה המפורשת במוח ככואבת, ולכן מצדיק בירור נוירולוגי לאיתור סיבתו. לעיתים קרובות כאב נוירופטי הינו ביטוי של נוירופתיה – מחלה של העצבים ההיקפיים (ראה פרק נוירופתיה). בעולם המערבי, אחת הסיבות השכיחות לכאב נוירופטי היא נוירופתיה סוכרתית – סיבוך של מחלת הסוכרת הפוגע בעצבים ההיקפיים (ראה פרק נוירופתיה סוכרתית). לעיתים כאב נוירופטי הוא הסימן הראשון למחלת הסוכרת, אם כי, בדרך כלל הופעת נוירופתיה סוכרתית קשורה באופן ישיר למשך הסוכרת ולחומרתה. פרט למחלת הסוכרת קיימות סיבות רבות נוספות הגורמות לפגיעה עצבית, ותוצאתן היא כאב נוירופטי (ראה פרק נוירופתיה). לכן, בכל מקרה של הופעת כאב נוירופטי, חשוב לאתר את הסיבה לכך על מנת לנסות לטפל בגורם לבעיה.
במידה והגורם למחלת העצבים לא מאותר, כפי שקורה בקרוב לשליש מהחולים, או שהוא אינו ניתן לטיפול יעיל, קיימים טיפולים סימפטומטיים כנגד כאב נוירופטי. טיפולים אלה כוללים תרופות שונות, אשר חוסמות את ההולכה החשמלית בעצבים ובכך מפחיתות את מעבר הכאב. מסתבר שתרופות כנגד אפילפסיה, אשר חוסמות את יצירת הפעילות החשמלית בתאי העצב יעילות כנגד כאב נוירופטי. כמו כן, תרופות נוגדות דיכאון או חרדה נמצאו יעילות אף הן בטיפול נגד כאב נוירופטי. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות חדשות יעילות לטיפול בכאב זה. עיקר הטיפול נגד כאב נוירופטי הוא תרופתי. מאחר שלרוב מדובר בכאב הנגרם עקב מחלה מפושטת של העצבים, כגון: נוירופתיה, הרי שלא ניתן לחסום עצב מסוים האחראי על הכאב, ויש צורך בטיפול תרופתי סיסטמי.
לאחרונה נמצא כי הפרעה בתפקוד תעלות הנתרן בעצבים ההיקפיים יכולה לגרום לכאב נוירופטי קשה. מדובר במקרים שבהם לא נמצאה כל סיבה אחרת לכאב הנוירופטי. מדובר למעשה בחולים אשר סבלו במשך תקופה ארוכה מכאבים קשים, לרוב בכפות הרגליים, אך לא רק. הכאבים יכולים לערב כל חלק על פני העור, ירכיים, בטן, גב, ידיים, פנים. הכאבים הינם בעלי אופי נוירופטי, לרוב שורפים, צורבים, ומלווים בהפרעות תחושה כגון: תחושת נימלול, דקירות עקצוצים וכו'. יצויין, כי תעלות הנתרן אחראיות על יצירת הפוטנציאל החשמלי בעצבים, ויש להן תפקיד חשוב ביותר בהולכת הגירוי החשמלי לאורך העצבים. בכל המקרים של כאב נוירופטי עקב הפרעה בתפקוד תעלת מדובר בתפקוד יתר של התעלה, דהיינו התעלה נשארת פתוחה זמן ארוך יותר ומאפשרת ליוני נתרן להיכנס לתא העצב ולגרום לפעילות חשמלית. הפעילות החשמלית שנוצרת מגיעה בסופו של דבר למוח, ומתורגמת לשלל הפרעות תחושה. מוטציה בתעלת הנתרן מסוג NaV1.7 הגורמת לפעילות יתר של התעלה ולכאב נוירופטי קשה תוארה לאחרונה על ידינו בחולה מהארץ. מספר חודשים אחר כך התפרסמה סדרה של מספר חולים מהולנד שסבלו מנוירופתיה של סיבי העצב הקטנים ומכאב נוירופטי קשה כתוצאה ממוטציה, דהיינו פגם גנטי, בתעלת הנתרן האמורה. לפני חודשים ספורים תוארה על ידי אותם חוקרים הולנדים, תסמונת דומה כתוצאה ממוטציה בתעלת נתרן אחרת, מסוג NaV1.8 המבוטאת אף היא על פני העצבים ההיקפיים. מכאן, שכאב נוירופטי קשה ובלתי מוסבר יתכן כתוצאה מהפרעה תפקודית חשמלית של העצבים ההיקפיים, גם כאשר כל הבדיקות, כולל בדיקת EMG ובדיקות ההולכה העצבית תקינות לגמרי. הממצאים החדשים מפיחים תקווה בנוגע לאפשרות לפתח טיפולים עתידיים כנגד כאב נוירופטי, בפרט תרופות שיחסמו באופן סלקטיבי את תעלות הנתרן המעורבות ביצירת הכאב.